תוכן

ד) האמנם המוחין דמצד אימא, אין להם רק לבוש אחד, והוא הנה"י דאימא, ולכן יש בהם יכולת להוציא אורה מחוץ לז"א, ולעשות פרצוף, אף גם למעלה ממקום החזה דז"א, אבל להיות כי היה בהם שנוי, ונחלק לשני בחינות, כי עד מקום החזה הם באים מלובשים תוך לבוש אחר, שהוא נה"י דאימא, ומן החזה ולמטה מתגלה אור הדעת דמצד אימא לגמרי, בלי שום לבוש כלל. ולכן האור היוצא מהם, עושה שני פרצופים מחוץ לז"א, מצד אחור שלו, פרצוף לאה למעלה, מראשו דז"א ועד החזה. ופרצוף רחל, מן החזה עד סיום רגליו. ולהיות כי לעולם הזכר בחינת פנים, והנקבה בחינת אחור בסוד אחור וקדם צרתני לכן לאה ורחל הנקבות יצאו באחורי הז"א ויעקב הזכר, יצא מצד פני ז"א.